חשיפה: אפיק השקעות של העשירון העליון
אז איפה בעצם משקיעים בעלי ההון?
התשובה היא שבשנים האחרונות אנו רואים עלייה משמעותית בהון שזורם לכיוון השקעות בחברות יזמיות פרטיות, בקרנות הון פרטיות ("פרייבט אקוויטי"), בקרנות לפיתוח תשתיות אזרחיות, בקרנות נדל"ן ובקרנות אשראי. היתרון בהשקעות אלו, שהן חשופות פחות לתנודתיות של השוק, ולעיתים אפילו נמצאות במתאם הפוך עם שוק המניות, כך שכאשר השוק יורד ומחזיקי המניות והאג"ח הציבוריות מפסידים כסף – התשואה בהשקעות הפרטיות לא יורדת, אלא להיפך. מכאן ששילוב של השקעות מסוג זה בתיק ההשקעות, מקטין את הסיכון הכולל בתיק ומוסיף לו תשואה עודפת מעבר למה שניתן לרכוש בשוק המניות.
עם זאת, להשקעות בחברות פרטיות היו עד כה שני חסרונות משמעותיים, לפחות לגבי משקיעים פרטיים. ראשית, רף הכניסה להשקעות אלו הוא גבוה מאוד. כלומר, על מנת להיכנס כמשקיע בעל מניות לחברה פרטית בשלבי הייזום שלה, נדרש הון רב, לעיתים קרובות כמה מיליוני דולרים של התחייבות להשקיע מצד משקיע אחד. עבור מי שיש לו תיק השקעות של כמה עשרות או מאות מיליוני דולרים, זה אמנם לא נראה כמו רף גבוה במיוחד, אולם עבור האדם הפשוט, המשקיע מן השורה, דבר זה הופך את ההשקעה ללא-נגישה.
החיסרון השני הינו פער המידע הגדול. על מנת שהשקעה בחברות פרטיות תניב תשואה גבוהה, חשוב להיכנס להשקעה בשלב מוקדם, בשלב היזמי שלהן. בשלב זה ניתן לרכוש כמות של מניות במחיר נמוך ובינתיים החברה בונה בהדרגה את הערך שלה. לאחר מכן, כשהחברה כבר מציגה מוצר ויוצאת לשוק, מחיר המניה שלה נוסק וכפועל יוצא מכך, המשקיע יכול למצוא את עצמו באחד משני צדדים: מי שרכש את המניה מוקדם, במחיר נמוך, מחזיק כעת במניה ששוויה גבוה יותר והוא יכול למכור אותה ברווח, או להחזיק אותה ולהמתין לדיבידנדים או לעליית ערך נוספת. לעומת זאת, מי שלא רכש את המניה בשלב המוקדם והזול שלה, כעת ייתכן שלא יוכל להרשות אותה לעצמו כששווי החברה עלה ואיתו עלה מחיר המניה.
אם כן, ברור שאנחנו רוצים להיכנס בשלב המוקדם והיזמי, כדי להשיג תשואה גבוהה. הבעיה היא שבשלב זה, המידע אודות החברה וההשקעה הפוטנציאלית הוא נחלתם של מעטים בלבד, לאור העובדה שהחברה רוצה לשמור על סודיות המוצר שלה מפני מתחרים, ולהישמר מפני מתקפות. בדרך כלל יודעי דבר הם אלו שמקורבים ליזמים ואנשי העשירון העליון, ורק הם מצליחים ליהנות מן התשואה הגבוהה הגלומה בהשקעה בחברה יזמית. בין אם אנחנו אוהבים את זה ובין אם לאו, זו המציאות ובייחוד בישראל, היכן שהתרבות שלנו מאוד נוטה לשיטת "חבר מביא חבר".
אף על פי כן, היום פלטפורמות של מימון המונים מאפשרות לציבור הרחב את הנגישות להשקעה במניות של חברות פרטיות שעד כה לא נחשפו לעין הציבור, ובסכומי השקעה שמותאמים לכיסו, ולאו דווקא בסכומים שמתאימים רק לעשירון או לאלפיון העליון. כך בעצם המחסומים שעמדו עד עתה בפני משקיעים פרטיים הופכים ללא-רלוונטיים, ומשקיעים שאינם "טייקונים" יכולים ליהנות מתשואות גבוהות וריבוי של אפשרויות השקעה ופיזור הסיכון.
Smart Funding (סמארט פנדינג) מציעה בדיוק את השירות הזה למשקיעים ולאנשים פרטיים המעוניינים להשקיע סכומים קטנים בחברות שלהן סיכויי הצלחה גבוהים. החברות המגייסות בפלטרפורמה עוברות בדיקות מקצועיות וסינון קפדני כדי להביא את אפשרויות ההשקעה הטובות ביותר. התשואה מההשקעה צפויה להגיע מעליית שווי החברה, חלוקת רווחים ומכירת החברה.
חוקי המשחק משתנים, הכלכלה משתנה, אפשרויות השקעה חדשות נפתחות. הצטרפו לאקזיט הבא.
השתתפות בהצעות המפורסמות באתר ורכישת ניירות הערך המוצעים על פיהן, מאופיינת ברמה גבוהה של סיכון לאובדן מלא או חלקי של הסכום המושקע. הצעות אלו אינן נעשות על פי תשקיף שרשות ניירות ערך ("הרשות") התירה את פרסומו, והן אינן נבדקו ו/או קיבלו את אישורה.סמארט פנדינג מפנה את משתמשי האתר לפרסום רשות ניירות ערך בעניין הסיכונים הכרוכים בהשקעות שאינן מפקוחות, בכתובת זו. הסיכונים בהשתתפות בהצעה וברכישת ניירות הערך המוצעים על פיה, נובעים, בין היתר, מפירוק ו/או חדלות פירעון אפשריים של החברה המציעה, מחוסר היכולת של הציבור לנהל משא ומתן ביחס לתנאי ההשקעה, מהיעדר סחירות של ניירות הערך המוצעים, מהעדר תמריץ כלכלי לעקוב אחר ההשקעה בהתחשב בסכום ההשקעה הקטן יחסית ומחשש מהונאות ותרמיות, בפרט כאשר ההשקעה נעשית באופן מקוון. לאור כל זאת, סמארט פנדינג ממליצה למשתמשיה להתייעץ עם אנשי מקצוע רלבנטיים טרם השתתפותם בהצעה, ולהשקיע כספים אשר ביכולתם הכלכלית להפסיד. להמשך קריאה מורחבת לחץ כאן.